רש"י על יומא פ״ו א:ג׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור יומא פ״ו א:ג׳
3 תָּא שְׁמַע: לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר בְּחוֹרֵב תְּשׁוּבָה ״וְנַקֵּה״, יָכוֹל אַף ״לֹא תִשָּׂא״ עִמָּהֶן — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לֹא יְנַקֶּה״. יָכוֹל אַף שְׁאָר חַיָּיבֵי לָאוִין כֵּן — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֶת שְׁמוֹ״, שְׁמוֹ הוּא דְּאֵינוֹ מְנַקֶּה, אֲבָל מְנַקֶּה שְׁאָר חַיָּיבֵי לָאוִין.
פירוש רש"י על יומא פ״ו א:ג׳
3 לפי שנאמר בחורב תשובה ונקה - לאחר מעשה העגל כשעלה משה להתפלל עליהן ולקמן מפרש לה:
4 יכול אף לא תשא - ינקה בתשובה: